אומנות היציבות- בתנאים לא יציבים
לפני כל שיוט, אחת ההחלטות החשובות ביותר שעליך לקבל, היא האם תנאי הים עכשיו הם יציבים או לא?
חשוב לדעת שכללי האסטרטגיה והטקטיקה במהלך השיוט שונים בין סוגי התנאים, כך שחשוב מאוד לאפיין נכון את סוג התנאים בו אנחנו מתחרים.
תחילה ננסה להגדיר את ההבדל בין תנאי ים יציבים ללא יציבים. אנו קוראים לתנאי הים יציבים, כאשר חילופי הרוח אינם גדולים ומהירים, וההבדלים בעוצמת הרוח באזורים שונים במסלול אינם גדולים.
מרבית הרוחות המגיעות מן הים הפתוח אל היבשה (או במקביל לחוף) הם יציבות.
לעומת זאת, תנאי הים הלא יציבים נפוצים כאשר כיוון הרוח הוא מן החוף אל הים, ומתרחשים שינויים גדולים ומהירים בעוצמה ובכיוון הרוח (כחילופים מחזוריים או כמעבר בכיוון הרוח).
לתנאי ים לא יציבים יש מספר גורמים אליהם יש לשים לב על-מנת לאפיין נכון את סוג התנאים בכל פעם שיוצאים לים:
- כמעט כל הרוחות שמגיעות מהחוף אל הים הם לא יציבות. אם היבשה נמצאת במרחק גדול מאזור השיוט (בערך מעל 2 ק"מ) יתכן שהרוח באזור תחזור להיות יציבה .
- תנאים בהם ההפרש בעוצמת הרוח בין המכה לנפילה גדולים (בערך מעל 5 קשרים הפרש), והקוטר של מכות הרוח קטן יחסית.
- כשטמפרטורת האוויר נמוכה מטמפרטורת המים, הרוח פחות יציבה, בשילוב עם רוח מהחוף- בטוח שלא יציבה.
- כאשר יש הרבה עננים נמוכים (ענני כבשה עם/בלי גשם) מעל אזור השיוט.
אם אפיינת את תנאי הים כ"לא יציבים", יש להבדיל בין מספר סוגים של תנאי-ים כאלו:
1.תנאים שבהם החילוף הטוב יוביל אותך אל המכה הבאה, אבל בתוכה אתה לא בטוח איזה חילוף יגיע. בדרך-כלל במופיע בתנאים בהם מכות הרוח גדולות וארוכות, אך ביניהן יש קטעים ארוכים ללא מכה. בתנאים אלו יש לעקוב אחרי המצפן ולקחת סף חילופים גדול ככל האפשר, ולהבין שאין עדיפות לצד מסוים של הקדמית באופן קבוע,כל זמן שאין שינוי בתנאים. יש להפליג בביטחון עם החילופים שלקחת, ורק כשתגיע המכה לצד שלך, תחליט אם להסתובב או להמשיך, לפי החילוף בתוכה וכדי להפליג אל המכה הבאה. בצלע מלאה, ישנה חשיבות רבה לתזמון החילופים בספציפי באותה מלאה. כך שיכולה יכולה להיות מלאה עם מהפך אחד ומלאה עם שישה מהפכים שתהיה המרוויחה ביותר.
2.תנאים בהם בכל כמה דקות מגיעה "רוח חדשה" אחד מצדי הקדמית, עם חילוף שונה ומכות רוח בצורה שונה. כאשר נתקלים בתנאים כאלו, חייבים לשנות את החשיבה..ומהר! יש צד מועדף אחד וברור, רוב הסיכויים שעד סוף הקדמית או המלאה החילוף לא יחזור, ומכות הרוח ימשיכו להגיע מאותו הצד. במקרה כזה מומלץ להתעלם מהיריבים ומיקומו של המצוף, ולהפליג לצד זה.
3. תנאים משוגעים, הרבה חילופים ומכות רוח קטנות ומהירות, שנראה שכל סירה מפליגה בחילוף שונה. שוב, מומלץ להתעלם מהיריבים ומהמיקום של המצוף. היות וממילא אתה לא יכול לשמור על סירה שנמצאת בחילוף שונה ממך. בתנאים אלו עליך לפליג לפי מה שאתה רואה, ולא להסתמך על חוקיות קודמת או על עדיפות שהייתה לצד מסוים שיוט קודם.
- בכל סוגי התנאים הלא יציבים, ישנה חשיבות גדולה למיקומנו ביחס למכות הרוח, וזיהוי נכון של חילופי הרוח הצפויים. בשונה מהתנאים היציבים, בהם לרוב מכות הרוח והחילופים אומנם מגיעים בצורה מסוימת אך מתפרשים על כל אוזר המסלול, בתנאי הים הלא יציבים ישנה חשיבות רבה להפלגה במיקום נכון ומדויק יותר מבחינה טקטית.
תופעה נוספת אשר גורמת להבדיל בהפלגה בין תנאי הים היציבים ללא-יציבים קשורה לשינוי בחילוף הרוח בתוך מכת הרוח, תופעה זו מכונה "מניפה" וזו אחת הסיבות לכך שכל סירה מפליגה בחילוף שונה. בכל המכות רוח קיים אפקט של מניפה, אך ככל שמכת הרוח קטנה יותר, השינוי בחילוף יהיה מהיר יותר במהלך ההפלגה בתוך המכה ולאחריה.
כתוצאה מאפקט זה, ישנה עדיפות גדולה לכניסה למכת הרוח כשהדופן של הסירה (מעל הרוח כמובן) נכנסת למכה לפני החרטום. זאת אומרת לא להפליג למכה שנמצאת בחרטום, אלא לזאת הנמצאת בינך לבין כיוון הרוח (או להסתובב למפנה השני לפני הכניסה למכה, כדי לקבל את החילוף הטוב לאורך יותר זמן).
באיור זה, הסירה הכחולה והסירה האדומה נמצאות בשיווין, אך מה יקרה בכניסה למכת הרוח?
הסירה האדומה תקבל את המכה עם חילוף לעלייה, והכחולה עם חילוף לירידה. אך גם אם הכחולה תסתובב לחילוף עלייה במכה, היא פשוט תצא מהר מאוד מהמכה, ושוב תקבל חילוף לירידה...
נשמע לך מוכר שאיפשהו?
זאת אחת הסיבות להמלצה בהתמקדות בניסיון להשיג מיקום נכון ביחס לרוח, ולהתייחס פחות להפלגת שאר הצי. זאת מפני שגם אם מצוף הקדמית נמצא בצד ימין באיור זה, הסירה האדומה צריכה להמשיך במפנה ימני במכת הרוח הנוכחית, ורק לאחר מכן להסתובב.
חוקי הטקטיקה שפועלים בים היציב, כמו: להיות מימין ליריבים כשיש חילוף שמאלי, ו"חרטום לגלס הארוך" עובדים הרבה פחות טוב בתנאי הים הלא יציבים, לכן מומלץ לא להפליג על פיהם.
(אבל להיזכר בהם כאשר מתחרים בתנאי-ים יציבים)
- בצלעות המלאה פועלת בדיוק אותה צורת חשיבה, אין צורך לייחס חשיבות רבה לצד האסטרטגי אשר היה מועדף בקדמית או בשיוט הקודמים, אלא לנסות ולהתמקם כך שמכת הרוח הבאה תגיע אלייך לדופן של מעל הרוח (מתחת לרוח בלייזר ואופטימיסט), לפני שהיא מגיעה לירכתיים. ולייחס פחות חשיבות גם למיקום המצופים (המפנה בו צריך להפליג יותר זמן).
- צלעות הצד: בים לא יציב, בייחוד הצד הראשונה, הופכת להיות צלע הרבה יותר טקטית ופתוחה לאופציות של רווח והפסד. גם כאן, אפיון נכון יכול למזער הפסד או לתרום לרווח גדול.
בתנאי ים שבהם החילוף מביא אותך למכה הבאה (1) אם בתחילת הצד ישנו חילוף ימני, ישנו סיכוי טוב שמכת הרוח הבאה תגיע מלמעלה (צד שמאל של הקדמית) כך שלרוב עדיף להמשיך מעל לקו המצוף כדי להיכנס אליה מוקדם יותר (ולצפות לחילוף שמאלי). במידה ובתחילת הצד ישנו חילוף שמאלי המלווה במכת רוח, ניתן להפליג (במידה ואין הסתר רוח של יריבים) אל מתחת לקו המצוף הבא, ורק לאחר היציאה מהמכה ומעבר הרוח ימינה, תעלה בחזרה לקו המצוף.
בשאר סוגי התנאים הלא-יציבים, מומלץ לא להתפתות לירידה ולהישאר בין העליונים בצלע הצד, מאחר ומכות הרוח מגיעות מלמעלה וכניסה מוקדמת אליהן תאפשר להחליט מתי לרדת לכיוון המצוף ולהימנע מהסתרי רוח.
זינוקים בתנאי ים לא יציבים:
גם בזינוקים ישנו הבדל משמעותי בין תנאי הים היציבים ללא-יציבים ואפיון נכון של תנאי הים יכול לעזור מאוד בזינוק ובחלקה הראשון של הקדמית. אם ישנו צד מועדף בברור (סוג תנאים 2), החשיבות הגדולה ביותר ניתנת לזינוק בצד הקו שהוא הצד המועדף באותה קדמית, וזאת אפילו על חשבון זינוק איכותי באוויר נקי (ניתן לחשוב על כך באופן המשווה את ההפסד הנוצר מהסתר רוח של מספר יריבים, לעומת ההפסד הנוצר מהפלגה לצד שאינו מועדף בקדמית- ולרוב בתנאים כאלו, עדיף להיות בצד המועדף בהסתרי רוח מאשר בצד המפסיד באוויר נקי).
בזינוקים בתנאי-ים בהם החילוף הטוב מביא אותך אל מכת הרוח הבאה (סוג 1), נסה למצוא אזור בקו הזינוק ללא צפיפות רבה, כדי שתוכל מיד לאחר הזינוק להתרכז בחילופים ולהסתכל על הים.
בתנאי הים המשוגעים (סוג 3), הזינוק הוא הדינאמי ביותר שיכול להיות מבחינת ההכנה לזינוק. הטקטיקה המומלצת ביותר היא להיות באזור אמצע הקו בסביבות הדקה-וחצי עד הדקה האחרונה לזינוק, ולהתרכז בניסיון לזהות את מכת הרוח הקרובה ביותר לזינוק (מכת הרוח הראשונה שתגיע לשיוט). לאחר שזיהית את מיקומה וכיוונה (כולל אפקט המניפה שלה) עלייך להגיע במהירות האפשרית למיקום בקו הזינוק הקרוב ביותר אליה. ההנחה היא שאחרי הופעת מכת הרוח הראשונה יוצרו הפרשים בין המתחרים כך שתוכל להפליג לכל צד שתבחר, וכמו כן היות ומכות הרוח מגיעות קודם אל סירות הנמצאות במעלה הרוח, הפרש כזה יתורגם לרווח נוסף בהמשך הקדמית.
ערן סלע
