הולכה טקטית - חד ולאט או קהה ומהר?
בהפלגה, או גלישת-רוח בקדמית יש לנו אפשרות לשנות במספר מעלות את כיוון ההפלגה שלנו, בין זווית חדה יותר והפלגה מעט איטית יותר, ומצד שני, ישנם הרבה מצבים שאם נרד מעט מהרוח נעשה אומנם יותר דרך אל מצוף הקדמית, אך נפליג הרבה יותר מהר. בכל שלב במהלך הקדמית עלינו לשאול את עצמנו, האם כדאי בשלב זה להפליג חד או קהה?
היות ואנחנו לא יכולים להפליג ישירות אל מצוף הקדמית, אנחנו צריכים לנסות להפליג את המרחק הכי קצר אליו, אך אם זה גורם לנו להיות איטיים יותר, אולי שווה להפליג קהה ומהר יותר, לעשות אומנם יותר דרך אך להגיע אל המצוף מהר יותר. למשוואה זו של המהירות מול הדרך שמבצעים, קוראים בשייט Velocity Made Good) VMG) והמטרה היא לבחור ב-VMG הטוב ביותר, כלומר הדרך הכי מהירה למצוף מבחינת מהירות ודרך.
אך המצב לא כזה פשוט, ישנם מצבים רבים ועוד משתנים שעלינו לקחת בחשבון, כדי לענות על השאלה האם להפליג חד או קהה. לדוגמה, הדגם עליו אנו מתחרים:
דגמים שונים מגיבים שונה לשינוי הכיוון ומפתחים או מאבדים מהירות בקצב שונה. דגמי האופטימיסט והלייזר לדוגמה, אינם מגבירים בהרבה את מהירותם כאשר נפליג קהה, כך שמהר יותר נגיע למצב של הפסד גובה ללא רווח של מהירות. מנגד, גלשני רוח וסירות קטמרן יפתחו המון מהירות בירידה של מספר מעלות נוספות כך שה-VMG שלהם יהיה לרוב קהה יותר מדגמים אחרים, ובדגמים אלו יהיה הפסד מהירות גדול מאוד אם ננסה לעלות ולקצר את הדרך למצוף. לכן חשוב לזכור בגלשני-רוח שבחירה בגלישה מהירה וקהה עשויה להיות בטוחה יותר מגלישה חדה ואיטית.
משתנה משמעותי נוסף הוא החילוף רוח הבא. באיור למעלה, הסירה האמצעית אומנם בחרה ב-VMG הנכון לאותו רגע, אך אם יגיע חילוף ימני לדוגמה, הסירה הימנית ביותר תרוויח ממנו ותהיה בשלב זה לפני הסירה האמצעית.
מכאן מגיע הכלל הראשון שלנו, והוא שכאשר אנחנו מפליגים בחילוף טוב, וצופים כי הוא ירד בהמשך, עלינו לבחור בהפלגה קהה ומהירה, כדי להרוויח את המירב מהחילוף הבא. הפלגה קהה ומהירה תביא אותנו גם יותר לצד המסלול אליו אנחנו מפליגים, כך שאם אנחנו צופים שבצד זה יהיו מכות רוח חזקות יותר, נגיע אליהן מהר יותר בהפלגה קהה. מצד שני, מבחינת מכות הרוח ישנם מצבים בהם הפלגה חדה תגרום לנו להישאר זמן רב יותר באותה מכה, היות והפלגה מהירה וקהה תגרום לנו להתרחק מאותו אזור במסלול מהר יותר ואולי גם לצאת מאותה מכת רוח.
הפלגה חדה ואיטית כאמור, לרוב לא תהיה מומלצת מבחינה אסטרטגית, אך כאשר יש סירות קרובות אלינו, לעיתים זו הבחירה העדיפה כדי למנוע הפסד גדול יותר.
הדוגמה הנפוצה ביותר היא לאחר זינוקים, בהם חלק מהסירות בצי שממשיכות בימני בוחרות להוליך חד, ומאלצות את כל שאר הסירות מעליהן להוליך גם כן חד.
הולכה קהה במצב כזה, תגרום לנו להיכנס להסתרה ותאלץ אותנו להסתובב ולפנות לסירות רבות, כך שהולכה חדה היא "הרע במיעוטו" כאשר אנחנו רוצים להפליג לצד שמאל של הקדמית. בשלב מסוים כאשר נוצר מרווח בין הסירות נוכל לשנות את ההולכה ולבחור בהולכה מהירה ומתאימה יותר מבחינה אסטרטגית. מקום נוסף בו הולכה חדה יכולה להיות עדיפה, הוא כאשר אנחנו עליונים לעומת הצי או קבוצת סירות, ומכות הרוח צפויות להגיע מלמעלה או שהחילוף צפוי להמשיך לעלות, כך שנרוויח יותר במידה ונוליך חד במצבים כאלו. דוגמה נוספת כדי להבין זאת, היא כשאנו מתקרבים ללייליין בחילוף טוב (כלומר- החילוף לא יחזור עד סוף הקדמית). במצב זה, עדיף לנו להפליג חד על מנת לקצר את משך הזמן שנפליג בחילוף הירידה.
ה-VMG משתנה כאמור כאשר עוצמת הרוח משתנה, אך גם לכיוון הגלים יש לעתים השפעה בקביעת ההחלטה האם להפליג חד או קהה. במרבית תנאי הים, ישנו מפנה אחד בו הגלים מגיעים יותר מכיוון החרטום, ומפנה אחד בו הם קרובים יותר לדופן שמעל הרוח (מכיוון שגלים נוטים להיות בכיוון מקביל לחוף הקרוב, או כתוצאה מחילוף רוח). במפנה בו הגלים מגיעים יותר מול החרטום, יהיה קשה יותר לפתח מהירות גם אם נרד מהרוח במטרה להאיץ, היות והגלים יאטו אותנו ולא נצליח לפתח רוח פנים מספיקה. לכן עלינו לשים לב לכך שלרוב יש מפנה אחד שאפשר להאיץ בו יותר-כאשר הגלים מהצד, ומפנה בו ניסיון לרדת ולהאיץ עלול לגרום לנו להפסד גובה מבלי להרוויח מהירות רבה. מצד שני, הפלגה/גלישה קהה מאוד במפנה שבו הגלים מגיעים מהצד, תגרום לכך שנאלץ לעשות גם יותר דרך במפנה שבו הגלים מגיעים יותר מול החרטום, לכן יש לשים לב בכל פעם מהו ה-VMG הנכון לאותם תנאים ספציפיים.
בגלישה רוח בתנאי פלנינג, כיוון הגלישה בשני המפנים הוא קהה יחסית כך שבאף אחד מהמפנים לא נגלוש בדיוק מול הגלים, לכן נתמקד יותר בגלישה מהירה וקהה יחסית היות וגלישה חדה תגרום לנו להיות איטיים בהרבה וגם כיוון החרטום יהיה יותר מול הגלים, דבר שיאט אותנו אף יותר.
המסקנה היא שבכל זמן בקדמית עלינו לבחור האם להפליג חד ולאט או קהה ומהר יותר, בהתאם לתנאי הים והמצב הספציפי בשיוט. לאחר שבחרנו, אנחנו צריכים לשנות את כיווני המערכות כדי להתאים את הציוד למצב ההפלגה, אם בחרנו להפליג קהה ומהר לדוגמה, נקפיד על מפרש מעט משוחרר יותר, קנינגהם מתוח וסירה מאוזנת יותר (בסירות מדגם 420/470 אף נרים מעט יותר חרב ברוח בינונית). מנגד, אם עלינו לשמור על חדות, נקפיד למתוח יותר מפרש ובומג'ק, ונשמור שלא להגיע להטיה הפוכה.
בהפלגה במלאה בדגמים כמו 420/470 או גלשני רוח, הסיטואציות די דומות לאלו שבחנו בקדמית, היות והפלגה חדה יותר במלאה, תהיה לרוב מהירה יותר אך תגרום לנו לעשות יותר דרך אל המצוף. לכן, ננסה להקפיד במלאה להפליג מהר וחד יחסית כשאנחנו בחילוף טוב כדי להרוויח את המירב כאשר החילוף חוזר. כאשר אנחנו באזור סירות, ננסה לשמור על אוויר נקי על-ידי שמירה על קו הסירות מאחורינו או התרחקות למטה מהסירות שמעלינו. מבחינת השפעת הגלים, אם ישנו מפנה שבו קל יותר לתפוס את הגלים, ננסה להפליג קהה כאשר יש לנו מהירות כדי לצמצם את משך הזמן שנצטרך להפליג במפנה השני שבו הגלים יגיעו מהצד ונהיה אטיים בהרבה.
בדגמים כמו אופטימיסט ולייזר, המצב מאט שונה, היות והפלגה מעבר לדד-ראן גם כן יכולה להיות מהירה יותר מהפלגה ישירות לכיוון המצוף. המטרה שלנו בסירות כאלו, יהיה לבחור את המפנה והזווית שיהיו המהירים והקרובים ביותר לכיוון המצוף, כך שחילופים קטנים במהלך הצלע הרבה פחות משמעותיים בקביעת ה-VMG הכללי למלאה.