טלטלים למתקדמים
מעבר לכך ששרוכי הטלטל שעל המפרש מספקים המחשה לתנועה הבלתי נראית של זרימת הרוח על המפרש, הם יכולים לתת לנו הבנה עמוקה ובקרה על הולכת הסירה במגוון זוויות ההפלגה הקיימות.
שרוכי הטלטל עוזרים לנו להבין בדיוק מתי זרימת הרוח על המפרש אופטימאלית, גם במצבים בהם המפרש אינו מתנפנף (אז ברור שעלינו למתוח לגבול הנפנוף או לרדת מהרוח בקדמית חדה). ישנו טווח זוויות צר מאוד, בו הזרימה מיטבית ולא נוצרת מערבולת בשפה הקדמית של המפרש בעקבות זווית חדה או כהה מדי לרוח. לכן,שימוש בטלטלים הוא הדרך המדויקת ביותר לנווט בכדי להבטיח שננצל את כל כוח המפרש כדי להתקדם. באיורים הבאים מוצגת המערבולת הנוצרת כאשר כיוון המפרש אינו אופטימאלי אל הרוח (מצב שכאמור לא מאפשר לנו לייצר מהירות מרבית) ואת התנהגות הטלטלים במצב זה.
בטווח שבו זרימת הרוח אופטימאלית, הטלטלים משני צידי המפרש יהיו ישרים עם כיוון המפרש
שייטים מתקדמים יותר, יכולים להיעזר בטלטלים על-מנת לזהות חילופי רוח, אך פעולה זו מצריכה הבנה עמוקה יותר של פעולת המפרש.
תחילה יש להבין כי כיוון הרוח שלפיו אנחנו מכוונים את המפרשים הוא שילוב של הרוח האמיתית ורוח הפנים הנוצרת מההתקדמות שלנו- זוהי הרוח המדומה. לכן כל שינוי במהירות שלנו יגרום לשינוי במה שיראו הטלטלים- גם אם לא היה שינוי ברוח בפועל.
לדוגמה, במצב שבו אנחנו מפליגים בקדמית (במצב שבו אין שינוי בעוצמה או בכיוון הרוח) ולפתע מהירות הסירה יורדת משמעותית (לדוגמה לאחר שהתנגשנו בגל) רוח הפנים תרד וכיוון הרוח יהיה קרוב יותר אל הרוח האמיתית, מסיבה זו הטלטל שמתחת לרוח יתנפנף ויסמן שעלינו לעלות אל הרוח או לשחרר מעט את המפרש. קיים גם הבדל בהתנהגות הטלטלים במיקומים השונים במפרש, עקב השינוי בעוצמת הרוח ככל שעולים בגובה התורן, נצפה לראות את הטלטלים בחלק העליון של התורן מתנפנפים מעט לפני הטלטלים בחלק האמצעי והתחתון של התורן (למאמר הרחבה בנושא)
ניתן להגיד, שבכל פעם שאין שינוי בכיוון ובמהירות הסירה אך יש שינוי בהתנהגות הטלטלים, מדובר בשינוי בכיוון הרוח- ואלו הם החילופים.
גם להטיית הסירה יש השפעה על מה שמראים הטלטלים, בעיקר בשינוי מהיר של ההטיה.
לדוגמה, בסיום סיבוב כאשר אנחנו נמצאים במפנה החדש בהטיה רגילה גדולה (אל מורד הרוח), בכל פרק הזמן שנאזן את הסירה ניצור רוח מדומה קרובה יותר לכיוון הרוח האמיתית ולכן נצפה לנפנוף בטלטל שמתחת לרוח (לפני שהסירה תאיץ כתגובה לאיזון המהיר). זוהי אחת הסיבות לכך שתמיד במהלך השייט נרצה ליצור הטיות רגילות בצורה הדרגתית ואיטית ואילו איזונים למעלה הרוח נעדיף ליצור בצורה מהירה יותר.
השפעה נוספת שעלינו לקחת בחשבון היא השינויים בעוצמת הרוח, היות ועלייה מהירה בעוצמת הרוח (אם לא מלווה בחילוף רוח) תגרום לכך שהטלטל מתחת לרוח יתנפנף בשניות הראשונות (כאשר הסירה תאיץ כתוצאה ממכת הרוח הטלטלים יתאזנו גם ללא שינוי בכיוון הסירה). באופן זהה, כאשר עוצמת הרוח נחלשת בצורה חדה, עד להאטת הסירה הטלטלים יראו מצב שבו הסירה חדה מדי אל הרוח היות ורוח הפנים באותן שניות נשארת זהה והרוח האמיתית קטנה.
סיכום שינויים ברוח ותגובת הטלטלים:
שינוי בכיוון הרוח | שינוי בעוצמת הרוח | שינוי בכיוון הסירה | שינוי במהירות הסירה | שינוי בטלטלים |
יש | אין | אין | אין | נפנוף בעליון בחילוף ירידה ובתחתון בעלייה |
אין | יש | אין | אין | נפנוף בעליון בהחלשות ובתחתון בהתחזקות |
אין | אין | יש | אין | נפנוף בעליון בעלייה ובתחתון בירידה |
אין | אין | אין | יש | נפנוף בעליון בהאצה ובתחתון בהאטה |
יש | יש | אין | אין | התחזקות+חילוף עליה=נפנוף גדול בטלטל תחתון (ולהיפך) |
אין | יש | אין | יש | התחזקות+האצה (ולהיפך)= ללא שינוי בטלטלים |
אין | יש | יש | אין | התחזקות+עלייה אל הרוח (ולהיפך)= ללא שינוי בטלטלים |
לאחר הבנה טובה של כל הגורמים המשפיעים על התנהגות הטלטלים בזמן הולכה, ותרגול רב בים, ניתן להגיע למצב שבו נחזה את השינוי הצפוי ונגיב על-ידי שינוי הכיוון, איזון הסירה או המפרשים מראש וכך נצליח להפליג מהר יותר.
ערן סלע