כושר גופני ספציפי בשייט:
ההישגים הגדולים ביותר במגוון ענפי ספורט ובתוכם ענף השייט, מושגים פעמים רבות בזכות יכולות גופניות עדיפות על פני היריבים, בשילוב נכון של קבלת החלטות וחוסן מנטאלי ברגעים המכריעים בתחרות. בתוך ענף השייט, בעיקר במבט על הדגמים האולימפיים, ניתן לראות הבדלים גדולים מאוד בדרישות הפיזיות מהספורטאים במגוון הדגמים. אופי הפעילות בכל דגם, כמו גם הבדלים קיצוניים בדרישות הגופניות בתנאי רוח שונים, גורמים לכך שכל ספורטאי נדרש להיות בעל מגוון יכולות גופניות ואינו יכול להתמקד בפיתוח סוג אחד מסוים של כושר גופני, אלא עליו להיות מותאם לכל הדרישות הפיזיות בדגם בו הוא מתחרה.
אלמנט נוסף בעל משמעות בשייט הינו המשקל העצמי של הספורטאי. טווח המשקלים האופטימאלי לכל דגם הולך וקטן ככל שעולה רמת השייט (מ-30% הבדל במשקלי הספורטאים בדגמי הילדים ורק עד 10% בדגמים האולימפיים) ולכן, הרכב הגוף מבחינת יחס המסה השרירית מול אחוז שומן, משתנה בין ספורטאי לספורטאי ובין בדגם לדגם.
עבודה לשיפור הכושר הגופני צריכה להתבצע החל מגילאים צעירים מאוד במטרה לשפר את הקואורדינציה והמודעות לעולם הכושר הגופני בספורט, ובגילאים בוגרים יותר תופסים אימוני הכושר מקום מרכזי בפעילות הספורטאי, לצד אימוני הים והתחרויות.
מומלץ להיעזר במאמן כושר מוסמך ומנוסה בהדרכת ספורטאים, ואף בעל היכרות עם ענף השייט התחרותי על-מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר מבחינה גופנית, תוך מזעור פציעות ושחיקה מנטאלית המלוות לעיתים תוכניות לשיפור כושר גופני.
הדרישות הגופניות במגוון הסירות וגלשני הרוח שונים ומלווים במעברים בין דגמים על רקע הגבלות גיל, שאינן תואמות בהכרח את היכולות הפיזיות להן נדרשים הספורטאים. כמאמנים, עלינו לשים לב ליכולות הפיזיות של הספורטאים בגילאים השונים ולבצע את ההתאמות הנדרשות מבחינה מקצועית.
• גלישת רוח
גולשי הרוח המתחילים (גילאי 10-12) בשלב הטרום-תחרותי, נדרשים לתקופת הסתגלות של מספר חודשים עד שנה, בהם השיפור ביכולת מגיע בעיקר משיפור בקואורדינציה, אך גם בכוח האבסולוטי (בעיקר במעברים למפרשים גדולים יותר). ברמה התחרותית (גילאי 12-16), ישנם הבדלים גדולים במשקלים (40-60 ק"ג) עקב קצב התפתחות (ביולוגית) שונה בין הגולשים, הדבר גורם גם להבדלים גדולים בכוחם האבסולוטי. למרות זאת, הגולשים הכבדים נדרשים לכוח רב יותר בהרבה מהגולשים הקלים, בעקבות שקיעת הגלשן במים ויצירת דחי גדול בהרבה מהגולשים הקלים. לכן, ההבדל בכוח היחסי ובתרומתו לשיפור המהירות ברוחות חלשות ובינוניות הינו קטן יחסית.
הגולשים הקלים, אשר מתפתחים מאוחר (מבחינה ביולוגית), נדרשים לחיזוק הפן קואורדינטיבי על-מנת למקסם את יכולתם במגוון תנאי הים, מתוך הבנה כי ברוחות בינוניות וחזקות משקל גופם לא מאפשר התמודדות שווה לגולשים הכבדים יותר. בעוד שלגולשים המפותחים (וכבדים יותר) ישנו הצורך הגבוה ביותר בכוח, עם שילוב יכולת אירובית ואנ-אירובית טובה. בגלל העובדה שהם מתמודדים ברוחות חלשות מול גולשים קלים, וברוחות חזקות משקם גופם מהווה יתרון משמעותי גם ללא שיפור בתחום הפיזי.
ברמת הבוגרים, טווח המשקלים האופטימאלי קטן מאוד (73± 3 ק"ג RSX גברים, 66± 3 ק"ג RSX נשים). לכן המטרה העיקרית היא הגעה/שמירה על משקל אופטימאלי, אבל ללא עלייה באחוזי השומן. (תוספת משקל ללא תוספת כוח תפגע במהירות ברוח חלשה-בינונית). הגולשים זקוקים למרכיבי יכולת גופנית מגוונים, כוח וכוח מתפרץ. יכולת אירובית טובה ויכולת אנ-אירובית (כוח מתפרץ ומעבר לסיבולת בכל אינטרוואל). וכל זה תוך שמירה על טווחי תנועה גדולים (גמישות שרירית).
• שייט דגם אופטימיסט/ לייזר
ילדים (גיל 8-13) שמתחילים להפליג בדגם אופטימיסט מגיעים במהרה לכושר מספיק להפלגה ברמה סבירה, הן בכוח האבסולוטי והן בכוח היחסי למשקלם. המעבר לדגם לייזר 4.7 גורם לשינוי מהיר ברמת הכושר הנדרשת מהשייט. כמעט כל השייטים מגיעים קלים מדי לדגם הלייזר 4.7. ונדרשת מהם רמת כוח וכושר גבוהה ביחס למשקל גופם. בפלג הגוף התחתון, באיזון הסירה ובפלג גוף העליון לתפעול השוטף של מיתר המפרש והמערכות. טווח המשקלים האופטימאלי בלייזר 4.7 הינו 55-62 ק"ג. המעבר לדגם הלייזר רדיאל (גילאי 15-17) מביא שוב את השייט למצב שבו משקל גופו קל מדי ורמת הכושר הנדרשת ממנו עולה בעיקר בפלג הגוף התחתון. בגילאים של דגם הרדיאל אפשר במרבית המקרים להתחיל בפיתוח מסת שריר, בנוסף גם שינוי קל באחוזי השומן (עליה) יביא לשיפור ביכולת הפלגה ברוחות בינוניות-חזקות. טווח המשקלים האופטימאלי בלייזר רדיאל: 65-73 ק"ג.
- מעבר הבנים לדגם הסטנדרט, (גילאי 18+), מביא שוב, צורך לעלייה במשקל הגוף. (טווח אופטימאלי 80-84 ק"ג). ולשיפור משמעותי בסיבולת הנחוצה בחלק הגוף התחתון, לצורך איזון הסירה, ואילו הכוח האבסולוטי בפלג הגוף העליון אינו גבוה משמעותית מדגם הרדיאל. אולם לצורך יצירת מומנט איזון מיטבי, רצוי שתהיה מסה שרירית גבוהה בפלג הגוף העליון.
• שייט דגם 420/470
בסירות הזוגיות, לכל אחד מאנשי הצוות יש צרכים פיזיים ברורים בכל אחד מתנאי הים. הגאי מתחיל בדגם 420, מגיע בגיל 13-15 מדגם האופטימיסט. הכוח האבסולוטי לו הוא נדרש עולה באופן מהיר ולא הדרגתי, כך שבפלג הגוף העליון הוא חלש מדי לצורך מתיחת המפרש הראשי, החזקת הספינקר כשנדרש, ומתיחה של הבומג'ק לדוגמה דורשת ממנו מאמץ גדול. בפלג הגוף התחתון אין שינוי משמעותי מהאופטימיסט, כיוון שמשקל הגוף שלו נשאר זהה. אך הדרישה לרמת הפלגה גבוהה יותר בדגם, מחייבת אותו להתאמץ יותר, כך שהסיבולת לשבת באיזון למשך פרקי זמן ארוכים היא מאמץ גדול עבורו.
איש-צוות חדש אשר מגיע ל-420 בגיל 14-15, מבצע מעבר מדגם האופטימיסט, לתפקיד חדש, כך שהצרכים הגופניים אליהם הוא נדרש שונים וחדשים לגופו. פלג הגוף העליון שלו יהיו לרוב חלשים מדי אבסולוטית להחזקת הספינקר ברוחות בינוניות/ חזקות. ואף למתיחת החלוץ לפעמים. כמו כן פלג גופו העליון חלש מדי יחסית למשקל גופו, בכל הקשור לעבודה בטרפז, ברוחות בינוניות וחזקות. בפלג גופו התחתון נדרש איש צוות לזריזות בפעולות טכניות (סיבובים ומהפכים) ושיווי משקל בעמידה בטרפז. בסוף תקופת השייט ב-420, גילאים 17-18. מרבית הבנים מגיעים לכוח אבסולוטי מספיק, וגם הכוח ביחס למשקם גופם סביר. אצל בנות המצב מעט שונה, כאשר רוב השייטות עדיין חלשות מדי אבסולוטית, ובעיקר חלשות ביחס למשקם גופן. לכן, אצל בנות יש צורך לעבודה כוללת של אימונים אירוביים, לצד אימונים לשיפור הכוח.
במעבר ל-470, כמעט כל השייטים קלים מדי, ונאלצים לפתח מסת שריר, והעלאת משקל (שמירה או העלאה של אחוז שומן). הכוח האבסולוטי אצל בנים בדרך כלל מספיק, אך בעקבות השינוי במשקל יכול להיות חוסר בכוח היחסי למשקלם. אצל הנשים במרבית המקרים בעת המעבר ל-470 קיים חוסר בכוח אבסולוטי ויחסי למשקלן.
הכושר האירובי הדרוש לשייט 420/470 הינו בינוני, כושר גופני ברמה גבוהה מאוד יתרום להתאוששות טובה יותר בתקופות עצימות אך לא יהווה יתרון משמעותי במהלך שיוט.
אפשר לסכם בכך שעבודת הכושר במגוון הדגמים צריכה להיעשות באופן מחושב ולקחת בחשבון את המעברים בין הדגמים ואת תקופת ההתאקלמות בדגמים בעלי דרישות פיזיות גדולות יותר אצל ילדים ונוער, במקביל להכנה ארוכת טווח של ספורטאים בעלי פוטנציאל מקצועני ואולימפי.