להבין טוב יותר את הספורטאים שלך באמצעות תיאוריית ההתקשרות

לפני שנתחיל את המאמר הזה, אולי כדאי שאתן כמה דוגמאות למקרים שעלו בשיחות שהיו לי עם מאמנים.
-  "כרגע אין בינינו קליק, ולא משנה מה הסיבה, אנחנו לא משדרים על אותו גל, אני לא נותן לו עוד הרבה זמן"
- "היא בהחלט אתגר. ניסיתי הרבה דברים, אבל היא אף פעם לא מרוצה... תמיד מוצאת משהו להתלונן עליו / לא להיות שמחה בגללו".
- "מבחינה מקצועית הדברים מסתדרים, אבל הקשר בינינו לא קיים עדיין. הוא שומר את עצמו לעצמו וקשה מאוד להכיר אותו"
- "רגע אחד הדברים נראים בסדר היא מרוצה. ורגע לאחר מכן היא מתפרקת מבחינה רגשית וקשה מאוד להחזיר ולהרגיע אותה".
- "קשה לעבוד איתו. למען האמת הוא גוזל לי הרבה זמן. תמיד יש לו כל כך הרבה שאלות... כמעט תמיד אלו דברים שכבר הסברתי מספר פעמים לפני כן".
אם אחד או יותר מהמשפטים האלו נשמע לך מוכר מעבודתך עם ספורטאים, אני מקווה שהמאמר הבא יכול לעזור לך בהמשך.

מבוא ליחסי מאמן-ספורטאי
טיב היחסים בין המאמן לספורטאי בהקשר הספורטיבי, הוכח כהכרחי להצלחה ושימור יכולותיו של הספורטאי (Jowett&Cockerill,2002;Lyle, 1999). לכן, מוקדשת תשומת לב רבה לדרכים בהן ניתן לשפר את יחסי המאמן-ספורטאי, ולנתב את האתגרים אשר ניצבים מולם במה שהופך לעיתים לקשר מלחיץ (במיוחד בספורט עלית שבו ישנן השלכות לחוסר הצלחה).
נראה שהיחסים האפקטיביים ביותר בין מאמן לספורטאי הם אלו המאופיינים בהבנה אמפאתית, כנות, תמיכה, חיבה, קבלה, היענות, חברות, שיתוף פעולה, אכפתיות, כבוד ומשוב חיובי (Jowett & Cockerill, 2003; Jowett & Meek, 2000).
וכמו בכל קשר, החשוב ביותר הוא אמון, והכוונה במיוחד לאמון שכל אחד מהצדדים רוחש ליכולת של האחר להבין את צרכי הצד השני.
מאמנים המחפשים לשפר את איכות הקשר שיש להם עם הספורטאים אותם הם מאמנים, יכולים להרוויח רבות מפיתוח הבנה של כיצד הספורטאים תופסים אמון במערכות היחסים שלהם. תיאוריה מקובלת אשר נוסתה והוכחה בפסיכולוגיה, הידועה בשם 'תיאוריית ההתקשרות' יכולה לספק מסגרת עבודה טובה כדי להשיג זאת. 
המטרות של מאמר זה הינן:
*לתת תיאור קצר של 'תיאוריית ההתקשרות'
*להציג התנהגויות נפוצות אשר יכולות להעיד על כל סוג התקשרות
*להציע הצעות לבניית קשר עם סגנונות התקשרות מאתגרים.

תיאוריית ההתקשרות
התקציר הבא עשוי שלא להיות קשור לספורט אבל תישארו איתי...(!)
תיאוריית ההתקשרות מציעה את ההבנה שאיכות הקשר בין תינוקות למטפל שלהם, משפיעה רבות בקביעת סגנון ההתקשרות של התינוק. לאיכות והעקביות ביכולתו של המטפל למלא את צרכי התינוק תהיה השפעה מכרעת על יכולתו של התינוק לפתח ערך עצמי ולהעריך אחרים. לדוגמה, תינוק רגוע אשר צרכיו מסופקים בקביעות על-ידי מטפל אחראי, לומד שהוא ראוי לאהבה ולדאגה, ושאדם 'מבחוץ' יכול ורוצה לדאוג לו, ושזה בטוח לתת אמון באחרים כדי למלא את צרכיו. איכות הקשר בין התינוק/ילד למטפל כנראה מוביל להתפתחות של אחד מארבעת סגנונות ההתקשרות, כפי שהם מתוארים בטבלה הבאה:

טבלה 1: נתונים על, התפלגות אחוז הילדים בכל סגנון התקשרות, מצב הילד, התנהגות המטפל, ותפיסת הילד את מילוי צרכיו בכל אחד מסגנונות ההתקשרות.

תרשים הזרימה הבא מציג את ההשלכות של התנהגות המטפל, מהתרשים ניתן לראות איך התנהגות המטפל משפיעה על ההתפתחות של שלושה סגנונות התקשרות עיקריים.

התנהגות סגנון תקשורת אצל בוגרים
עכשיו אתה יכול לשאול "מה הקשר בין זה לבין יחסי מאמן-ספורטאי?" וזו שאלה טובה, כזו שיכולה להיענות רק לאחר ההבנה שלסגנון ההתקשרות שאנחנו מפתחים, יש קשר ישיר לאופן שבו אנחנו מפתחים קשרים כמבוגרים (Brennan, Clark & Shaver, 1998).

טבלה 2 מדגימה כיצד כל סגנון התקשרות המתפתח בילדות משפיע עמוקות על אישיות המבוגר.

החל מחוויות ההתקשרות הראשוניות שלנו, אנו נותרים עם השפעות תפיסה עמוקות לגבי עצמנו ואחרים בהקשר של מערכות יחסים. כל זה מיוחס ל'מודל פעולה הפנימי שלנו' ול'מודל הפעולה של אחרים'. בקיצור, אפשר להגיד שיש לנו מחשבות על 'עצמנו' ועל 'אחרים' אשר הן או חיוביות, או שליליות.

הטבלה הבאה מציגה את ההשפעה החיובית או השלילית של התפיסה שלנו את עצמנו ואת האחר.

סגנון התקשרות בטוח יהיה מורכב מתפיסה חיובית את עצמנו ואת האחרים. הספורטאים בעלי סגנון ההתקשרות הבטוח יהיו בעלי הערכה-עצמית גבוהה יותר משום שהם תוספים את עצמם כראויים לקבלת האהבה ודאגה. בגלל חוויותיהם החיוביות מההתקשרות, הם גם רואים את האחרים כמסוגלים להבין ולמלא את צרכיהם. ככל שהם יהיו בעלי התקשרות בטוחה יותר, סביר יותר שהם יהיו יותר חברותיים.
בעלי סגנון התקשרות אמביוולנטי-חרדתי (לעיתים נקראים גם ללא התקשרות מגובשת) מאופיינים בתפיסה חיובית על האחרים, אך תפיסה שלילית לגבי עצמם. היחס הגבוה שהם נותנים לאחרים, כמסוגלים להעניק תמיכה ודאגה, נמצא בקונפליקט עם תפיסתם שהם אינם ראויים לקבל זאת. אנשים אלו יהיו בעלי הערכה-עצמית נמוכה וכתוצאה מכך הם נוטים להיות בחרדה מתמדת לגבי מערכות היחסים שלהם. הם מחפשים באופן תדיר סימנים  לכך שהם רצויים/מוערכים משום שחוש הערך-העצמי שלהם תלוי ברובו על אחרים.
בוגרים בעלי סגנון התקשרות נמנע, בדרך כלל מאופיין בתפיסה חיובית לגבי העצמי, ותפיסה שלילית את האחרים. אנשים אלו למדו שהם יכולים למלא את צרכיהם ללא עזרה מאחרים, וכנראה שהם מעולם לא חוו מערכת יחסית רגשית, פתוחה ובוגרת. סביר שהם ידחיקו רגשות ומצוקה נפשית תוך שהם נמנעים באופן אקטיבי ממערכות יחסים קרובות.
סגנון התקשרות לא מאורגן (חששני) הינו נדיר וזה מעבר לנושא המאמר הנוכחי לדון בו.

אימון ספורטאים בעלי סגנונות התקשרות השונים:
הטבלה הבאה מציגה חלק מההתנהגויות והצעות שאפשר לשקול עם שתי סגנונות ההתקשרות המאתגרות יותר, התקשרות נמנעת והתקשרות אמביוולנטית (חרדתית).

כמסקנה, ניתן לראות שמודעות לסגנון ההתקשרות של הספורטאי יכול לעזור למאמן ולצוות המקצועי עם התובנות הדרושות לביצוע בצורת התקשורת שלהם כדי "לקנות" את אמון הספורטאים שאיתם הם עובדים. זה הכרחי ליצירה, פיתוח וישמור קשר אפקטיבי בין מאמן לספורטאים. מודעות לסגנון ההתקשרות והתנהגות מתאימה מצד המאמן יכולה לספק הזדמנויות להתמודדות עם יותר ספורטאים מאתגרים בצורה יעילה ומושכלת יותר.

מקור:   believeperform
תרגום: ערן סלע