להתאמן, מאמר 2.

האהבה לים ומה שהוא מביא תמיד היו חלק ממני. זו הסיבה שהיה לי יותר קל יחסית לאמן את הגוף שלי. האימון בים הוא לאו דווקא בגלישת רוח אלא הכרה של רבדים שונים בים שנותנת תמונה יותר רחבה של "המגרש". בגלישת גלים למשל למדתי איך לתפוס גל ואיך לעמוד על הגלשן בצורה הכי אפקטיבית בשביל לנצל את הגל עד תום, מה שמאוד עזר לתפיסת גלים בגביות וניצול מקסימלי של מהירות הרוח. וכמובן שמרוב הנאה יכולתי להיות במים 5 שעותויותר מה שמאוד שונה מחדר כושר שבו הייתי מסתכלת כל הזמן על השעון ושעה נראתה לי כמו נצח..

נקודת המבט שלי על אימון

האימון עצמו הוא החלק הכי חשוב בקריירה של ספורטאי. ספורטאי חי כדי להשיג מטרות ובשביל זה הא מוכן לעשות כל דבר שיקדם אותו. כך שבעצם חיי היום יום הופכים לאימון מתמשך. בשלבים הראשונים של הקריירה בתור גולש,שעות ים וצבירת ניסיון זה מה שבונה את הראש והגוף לעתיד.

מעבר ליכולות הפיזיות של כול ילד ואדם מבוגר הבניה והשיפור בכל תחום מתחילים מיכולת התמדה. כל ההתחלות קשות למרות שישנם אנשים שיותר קל להם בהתחלה אבל גם הם מתפתחים יחד עם ההתמדה.

תחרויות הם המטרה שעובדים קשה בשבילה והרצון לנצח תמיד נמצא. אבל גם אם לא מצליחים להשיג את המטרה צריך להבין איפה אתה נמצא, ללמוד ולהסיק מסקנות למטרה הבאה.

חלק גדול מהאימונים זה תחרויות,עונה של גולש עלית מורכבת בדרך כלל משתי תחרויות מטרה,אליפות עולם ואליפות אירופה(בשנה אולימפית זה קצת שונה) כל שאר השנה ישנן תחרויות שבהן עובדים על המיגרעות ומכינים את הגוףלעומס של ימיי תחרות ארוכים

שלושה טיפים לשיפור יכולת האימון שלך:

• להגיע לאימון מוכן פיזית ומנטלית:
  אפקטיביות האימון תלויה בספורטאי ולא רק במאמן, הגישה שאיתה נכנסים למים משנה את האימון כולו. יחד עם זה לא כל האימונים מושלמים מבחינת הריכוז והיכולת, ואני חושבת שלכל אחד יצא להיכנס למים ולבהות ביםובשמים...

• להתאמן בזוויות אחרות:
  אחת הנקודות המשמעותיות בקריירה שלי היה מעבר לשייט 470. ההפלגה חידדה אותי מנקודת מבט קצת פחות פיזית וקצת יותר תשומת לב לטקטיקה. לראשונה בחיי הכוח הפיזי שלי היה פחות משמעותי ולמדתי לשיםלב לשינויים שיש ברוח ובים. מי שמכיר גלישה יודע שהפמפום מייצר הרבה רעש ופתאום לזנק בשקט, במתיחת מפרשים בלבד, נתן לי את היכולת להחליט החלטות בלי קשר לעייפות השרירים. קשה לי להמחיש את ההבדלבמילים אבל כשחזרתי לגלשן התמונה כולה הייתה יותר ברורה. עוד הבדל גדול היה העבודה בצוות עם עוד בן אדם, ההבנה שביחד אנחנו בעצם אחד. גם בזה יש פלוסים ומינוסים... 

• להפוך את התחביבים לאימון משלים:
  ברב המסגרות התחרותיות קשה לייצר אימון של שעות ארוכות כי יש תלות במאמן, בקבוצה ובשעות הפעילות של המועדונים. ולנו יש את הזכות "לנצל" פעילויות כמו: גלישת גלים, צלילה, שחיה, דייג ועוד שמקנות שעות ים.זה סוג אימון שאין למי שלא באמת אוהב את הים. למשל גלישת פאן ברוח חזקה עם גלשן קטן מקנה הבנה שונה מהדגם התחרותי. העמידה על גלשן קטן שונה וכול תנועה קטנה משנה, מה שמביא רגישות לצורת העמידה.וכמובן ההנאה בגלישה הביאה אותי לבלות שעות בים. 

לסיכום: כול אחד מביא את מי שהוא ומה שהוא אוהב לספורט, ואין דרך אחת שהיא נכונה כי בני האדם שונים זה מזה. גם בבית הספר ישנם כאלה שטובים במקצועות הריאליים וישנם שטובים בהומניים. יש אדם שחדר כושר מקדםאותו לשיא ויש אחר שמסגרות אחרות מוציאות ממנו את מה שמעבר, כמו רכיבה על אופניים, ריצה וכו... אבל מה שבטוח שייט וגלישה זה הרבה יותר מ "רק לגלוש"....

לי קורזיץISR 1111 

חשוב לי לציין שזו נקודת המבט שלי וכול הדרכים נכונות כול עוד אתה שלם בדרך ויש תוצאות.