למרות שענף השייט מורכב ממספר גדול של משתנים ומאפיינים, שקובעים את המנצח בתחרות (זינוקים, טכניקה, טקטיקה, מהירות וכו'..) בכל הדגמים אנחנו רואים שמהירות (ביחס לצי בו מתחרים) היא מרכיב קריטי שקשה מאוד להצליח בלעדיו. מהירות אף היא מורכבת ממספר רב של גורמים אבל בגדול ישנם 3 גורמים מרכזיים:
הגדלת כמות הכוח המקדם שמפיקים מהמפרש
הקטנת כוחות הגרר באוויר ובמים
ניסיון למצוא את הכיוון הכי "יעיל" למצוף (VMG)
במאמר זה ננסה להבין לעומק את השינויים שמתרחשים בכיוון ועוצמת הרוח על המפרשים שלנו, במהלך ההפלגה והגלישה, כדי להפיק יותר כוח מקדם ולשפר את ה-VMG בכל מצב. נתחיל מהסבר על כיוון ועוצמת הרוח שאנחנו מרגישים בזמן הפלגה- היא אינה אחידה כמו שנדמה לנו. דמינו שאתם נמצאים על סירת מנוע עוגנת באמצע הים, אתם מודדים רוח בעוצמה של 20 קשר מכיוון צפון. עכשיו אתם מרימים את העוגן ומפליגים דרומה במהירות של 20 קשר. איזו רוח תרגישו בסירה? התשובה היא 0 קשר- אתם מתקדמים בדיוק במהירות ובכיוון של הרוח עצמה. מצד שני, אם תסתובבו ותפליגו בדיוק צפונה במהירות של 10 קשרים- תרגישו רוח בעוצמה של 30 קשרים: 20 קשר היא הרוח אמיתית + 10 קשרים רוח פנים-כתוצאה מההתקדמות שלכם. לכן לרוח שמדדנו בעוצמה של 0 או 30 קשרים-קוראים רוח מדומה היות זה מה שמרגישים בגלל התקדמות כלי השייט, למרות שהרוח האמיתית נשארה 20 קשרים. ומה קורה כאשר מפליגים בצד לרוח? בדוגמה שנתנו, אם נפליג לדוגמה בדיוק לכיוון מזרח, נרגיש בשילוב הרוח האמיתית ורוח הפנים- רוח בעוצמה של 28 קשר מכיוון צפון מזרח (יש נוסחות לחישוב מדויק אבל לא נתעמק בזה במאמר הנוכחי). חשוב לזכור:
רוח אמיתית- מהירות וכיוון הרוח מעל נקודה קבועה לקרקע כאשר אנחנו נמצאים בים- על כלי שייט עוגן.
רוח פנים- הרוח הנוצרת כתוצאה מההתקדמות שלנו
רוח מדומה- השילוב בין הרוח האמיתית לרוח הפנים- מייצרת כיוון ועוצמה חדשים לרוח שנרגיש על כלי השייט.
סירת לייזר ברוח של 10 קשרים-עם תפיסת הגל מאיצה ל-10 קשרים, באותו רגע הרוח המדומה על המפרש היא אפס קשר
למה זה חשוב לנו? זה חשוב לנו מאוד על מנת להפליג או לגלוש מהר! היות וכל הזמן המהירות והכיוון שלנו משתנים אך גם הכיוון והעוצמה של הרוח האמיתית, אנחנו נדרשים כל הזמן להתאים את כיוון ההפלגה והמפרשים בהתאם לשינויים האלו. *חשוב לזכור- אם כל הזמן נגיב רק אחרי שנראה את השינויים- נהיה 100%מהזמן עם מפרשים לא מכוונים. לכן אם נדע למה לצפות, נוכל להתאים את המפרשים בזמן לשינויים.
נתחיל בקדמית- אם אנחנו עומדים בזווית של קדמית עם מפרש משוחרר, במהירות 0 קשר, ועוצמת הרוח היא 10 קשרים, המפרש יתנפף בדיוק מול הרוח. כעת אנחנו מותחים את המפרש לקדמית. בזמן זה המהירות עולה מעט- ומתחילה להיווצר רוח פנים. כמה שניות
לאחר מכן רוח הפנים גדלה, ולכן הרוח המדומה הופכת להיות חדה יותר- ונצטרך למתוח עוד מפרש. אם מהירותנו תגדל עוד, רוח הפנים תגדל- ונצטרך לרדת מהרוח מעט, למרות שהרוח האמיתית לא השתנתה כלל. בשלב זה מהירות הסירה שלנו תהיה גבוהה מאוד. *חשוב לזכור- מיד כשמותחים את המפרש-ואין עדיין רוח פנים גדולה- צריך למתוח מעט פחות מקדמית, ולהוסיף ולמתוח בזמן שמאיצים ורוח הפנים עולה. אותה פעולה קורת לאחר סיבוב או כשנתקעים בגל והסירה נעצרת- רוח הפנים קטנה והרוח המדומה נהיה קהה יותר לרוח- עד שמאיצים.
באופן דומה, כאשר עוצמת הרוח מתחזקת או נחלשת, ישנו שלב שבו הרוח המדומה משתנה, ורק לאחר כמה שניות כאשר המהירות שלנו משתנה בהתאם- אז הרוח המדומה חוזרת להיות בזווית דומה לזו שהייתה לפני השינוי. בדגמים בהם מאיצים או מאיטים מיד כשיש שינוי בעוצמת הרוח, פעמים רבות לא נרגיש את השינוי הזה, אבל בדגמים מסוימים וסירות גדולות (להן לוקח זמן רב להאיץ או להאט) תופעה זו מורגשת יותר.
בהפלגה או גלישה בזווית גדולה יותר מ-90 מעלות לרוח האמיתית (צד או מלאה)- רוח הפנים עשויה להשתנות אף יותר היות והפרשי המהירות בין תפיסת גל או עלייה לפלנינג לבין קטעים איטיים משמעותי יותר. באופן כללי- כפי שתיארנו בדוגמה הראשונה עם סירת המנוע- כאשר מפליגים מהר יותר- הרוח המדומה תהיה חלשה יותר, וכפי שאפשר לראות באיור- היא גם תהיה חדה יותר. כלומר, אם אנחנו מפליגים במלאה ממש מהר- נכוון את המפרשים בערך לצד.
