לזרום לכיוון הנכון- הפלגה בזרם

כמו מרבית המושגים באסטרטגיה והטקטיקה בשייט, אשר מורכבים ממושגים בלתי-נראים, כך גם הזרם. אנחנו שומעים עליו, יודעים שהוא קיים, אבל רק לעיתים רחוקות (בארץ) נתקלים בו ורואים את ההשפעה הגדולה שיש לו על השיוט.

מהו זרם? זרם הינו תנועה של המים ביחס לקרקע, שיכול לנבוע בעקבות כמה גורמים:
א. נשיבה של רוח בינונית או חזקה מאותו כיוון ולאורך זמן, תגרום בסופו של דבר לכמות גדולה של מים לנוע בכיוון הנשיבה
ב. שינויי גאות ושפל אשר נוצרים כתוצאה מכוח המשיכה של הירח וגורמים למים לנוע על-פי מחזור זרמים סביב כדור-הארץ.
ג. שפך של נהר לתוך הים (או אגם) באזור שבו אנו מפליגים.
ד. הפרשי טמפרטורה או מליחות בין שכבות מים שונות- יגרמו לזרימת מים שתשאף לאזן הפרשים אלו.

כאשר מדברים על זרמים כאלו, חשוב לעשות הבחנה בין זרם המים, לבין היסחפות  כלי השייט. היסחפות נוצרת עקב השפעת הרוח על כל מה שנמצא מעל פני הים. כיוון ההיסחפות תמיד יהיה למורד הרוח ויתחזק ככל שהרוח חזקה יותר.

איך יודעים אם יש זרם?
על-מנת לדעת האם יש זרם ומה עוצמתו, אנחנו צריכים לנטרל את השפעת הרוח (היסחפות) ולבדוק האם יש תנועה של המים ביחס לקרקע, באזור השיוט שלנו.
הדרך הטובה ביותר למדוד זרם באזור השיוט שלנו, הוא להניח חפץ שנמצא כולו מתחת למים אך לא שוקע (ספוג, בקבוק כמעט מלא לגמרי במים, או מד זרם שמורכב בדרך כלל משחיף ארוך, שבקצה אחד שלו משקולת ובקצה השני מצוף קטן) צמוד לעצם שמחובר לקרקע ללא תזוזה (סירה עוגנת, מצוף עם חבל ועוגן, עמוד לעגינה, וכו'..). כך נראה את הכיוון שבו נע החפץ שהנחנו ביחס לחפץ שמחובר לקרקע. בשביל לדעת מה עוצמתו של הזרם, בדיוק כשאנחנו זורקים את החפץ, נמדוד דקה אחת, בסופה נעריך את הכיוון והמרחק אשר נוצר בין החפצים...

לאחר מכן, עלינו להחסיר מהמדידה שהתקבלה את השפעת הרוח על מד-הזרם. השפעה זו אמנם קטנה היות ומד-הזרם שקוע במים, אך תמיד ישנה השפעה קלה של הרוח על שכבת המים העליונה. לדוגמה: ביום ללא זרם אך עם רוח בעוצמה בינונית, מד-הזרם היה נסחף עם כיוון הרוח, ואם היה זרם בכיוון ההפוך לרוח בעוצמה שווה, היינו רואים כי לאחר דקה מד-הזרם נשאר ללא תנועה ביחס לקרקע למרות שבפועל היה זרם (!). לכן עלינו להחסיר ממיקום מד-הזרם את השפעת הרוח. בדוגמה זו כיוון הזרם הינו לפי החץ הירוק, אף-על-פי שמד הזרם הראה כיוון מעט יותר עם כיוון הרוח.

השפעת הזרם על כלי השייט שלנו, הוא שילוב של השפעות הזרם וההיסחפות, ועלינו לזכור את כיוון ועוצמת הזרם, במהלך כל ההכנה לזינוק וגם בהמשך השיוט, ולהשוות ביניהם כדי להבין לאילו שינויים אסטרטגים וטקטיים גורם הזרם.
ככל שהזרם חזק יותר והרוח חלשה יותר- השפעת הזרם על השיוט שלנו גדולה יותר.
השפעות מרכזיות של זרם על השיוט:

1. בקו הזינוק

במצב כזה, כשהרוח יחסית חלשה, ועוצמת הזרם חזקה, הסירות נמצאות קרוב מדי לקו, והן ייסחפו למעלה הרוח, וככל הנראה יפסלו בזינוק.  במצב כזה, עליהן להיעמד רחוק יותר מהקו, ולזכור שהן נסחפות לכיוון הקו בניגוד לכיוון ההיסחפות הרגיל בהפלגה ללא זרם.
נקודה נוספת היא ששתי הסירות בצד הימני של הקו נמצאת בסכנה, מפני שהן נסחפות לכיוון סירת הזינוק ויש סיכוי שלא יוכלו לרדת בגלל הסירה הכתומה מתחתיהן, שוב בהפלגה ללא זרם מצב כזה כמעט ואינו קורה בגלל ההיסחפות מהשפעת הרוח.  הסירה בצד שמאל של הקו, אשר בשיוט ללא זרם לא תצליח לזנק ולחצות את הקו במפנה ימני, יכולה להצליח זאת במצב הנוכחי בזכות השפעת הזרם.

2. השפעות על הליילין:

בתרשים זה, אנו רואים את השפעת הזרם על הלייליין של הקדמית. באדום, מופיע הליילין שנוצר מהרוח, והוא הלייליין הנכון במידה ואין זרם. בצהוב מופיע הלייליין האמיתי!! בכל מקום מחוץ לשני הקווים הצהובים,  עוברים את הלייליין ומפסידים מרחק. במילים אחרות: צד שמאל של הקדמית הוא "מחוץ לתחום", וסירות בצד שמאל של הקדמית צריכות להסתובב לשמאלי מוקדם בהרבה מאשר נראה להן. מנגד, סירות בצד ימין שנראה כי הן "עוברות את הלייליין" ויפסידו דרך, יסחפו במורד הזרם ויאלצו בכל מקרה לעשות עוד סיבוב על מנת לעבור את המצוף. השפעה דומה קיימת על הלייליין במצוף המלאה.

3. השפעות הזרם על כל אחד מהמפנים
גם כאשר הזרם שווה בכיוונו ועוצמתו על פי כל הים, ישנה השפעה על המהירות וזווית ההפלגה בכל מפנה, לפי כיוון הזרם ביחס לכיוון ההפלגה שלנו. כדי להבין זאת, בואו נדמיין סירה בים עם זרם חזק וללא רוח בכלל. הסירה תסחף כמובן עם הזרם, אך אם היא תעמוד עם החרטום מול הזרם, המפרש שלה יראה כאילו שהיא נמצאת בזווית מלאה לרוח (בעוצמה שווה למהירות הזרם), לעומת זאת, אם היא תעמוד עם הירכתיים מול הזרם, המפרש יראה שהיא נמצאת 'מול הרוח', וכאשר תעמוד בצד לזרם, היא תראה במפנה הנגדי לדופן הפונה לזרם.
ההשפעה הזו קיימת גם כאשר יש רוח, אך היא תורגש יותר כאשר הזרם חזק ביחס לעוצמת הרוח.
לדוגמה, כאשר הזרם מגיע בצד לרוח, במפנה שבו הזרם מגיע מכיוון מתחת לרוח שלנו, הרוח המדומה, חזקה יותר, ולהיפך.

4. השפעה בצד

בהפלגה בצד, יש לקחת בחשבון שבמידה ונפליג בדיוק לכיוון המצוף (כמו בהפלגה ללא זרם) נמצא את עצמנו לקראת סוף הצד במצב של הסירה האדומה, כפי שניתן לראות היא ביצע דרך ארוכה יותר. לכן יש עדיפות במצב כזה לכוון מעט מתחת למצוף בעיקר בחצי הראשון של הצלע, כדי למזער את הסיכוי שנצטרך לרדת הרבה בחצי השני כאשר נתקרב אל המצוף.
5. השפעות הזרם על האסטרטגיה
מבחינת השפעות הזרם על הצד המועדף אסטרטגית, ישנו שוני בין סוגי זרם השונים, ועומק המים באזורי המסלול השונים. זרם מושפע מאוד מעומק המים (הזרם חזק יותר באזורים עמוקים יותר במסלול).
לכן, לפעמים נוצר מצב שבו הצד המועדף בקדמית או במלאה נקבע לפי עוצמת הזרם.

באיור זה, אפשר לראות שבקרבת החוף הזרם באופן משמעותי חלש יותר. לכן, ייתכן מאוד שתהיה עדיפות לצד שמאל בקדמית. אולם במלאה תהיה עדיפות לצד שמאל של המלאה. כלומר בכל צלע הצד המועדף עשוי להשתנות, ללא קשר למגמת הרוח.

6. עלייה בשער
כאשר מצוף המלאה הוא שער, עלינו להוסיף לתכנון הרגיל של סוף המלאה (יתרון בשער, הצפיפות סירות, יתרון אסטרטגי בקדמית) את השפעות הזרם.

למרות שנראה כי הסירה בתמונה נמצאת במרחק שווה משני המצופים, היא תגיע מהר יותר אל המצוף הימני, אליו היא תפליג עם הזרם. לכן יש לתת עדיפות להקפת המצוף שנמצא במורד הזרם.