אימון על-פי רוב דייויס

 אחרי שהיה בצוות האימון של Emirates Team New-Zealand  בשיוטי ה-Amreica’s Cup, הצטרף רוב דייויס, (אשר זכה בשתי מדליות אולימפיות כשייט), בפעם התשיעית בחייו לקמפיין של תחרויות America’s Cup, הפעם בקבוצת Artemis Racing. במאמר זה, חולק רוב דייויס את סודותיו לאימון אפקטיבי.

אימון... נהגתי לחשוב על אימון כעל עבודה של לימוד והעברת ידע ומומחיות.
וזה באמת כך, עד לנקודה מסוימת, אך למאמן אמיתי יש מחויבות נוספת, חשובה לא פחות, והיא ליצור אווירה שבה הוא "מוציא את הטוב ביותר מהספורטאים שלו".
עם הזמן, צורת האימון שלי התקדמה והחלה לכלול יותר מאשר אספקטים טכניים של איך להתחרות בשייט. אפשר לקרוא לזה הצד המנטאלי של אימון. בגלל שמספיקה המילה "מנטאלי" כדי לשלוח זרמים במורד עמוד השדרה של אתלטים (כולל בשלי, לפני ששיניתי את דעתי), הצעד הנבון היה להיעזר בפן המנטאלי מבלי שהאתלטים, שייטים במקרה שלי, בכלל ידעו על כך. נקודת המפתח היא לזכור ש: אנחנו מאמנים אנשים, לא רק שייטים.
הנה מספר טריקים וטיפים לגבי האספקט הזה בעולם האימון, בהם אני משתמש במהלך אימון קבוצות שייט, רובם קבוצות חדשות שהוקמו, אשר פשוט מנסות להיות הכי טובות שהם יכולות. אפשר להשתמש ברעיונות אלו גם בעבודה, בבית-הספר וענפי ספורט נוספים, בכל מקום שבו מחפשים שיפור ביכולות. באימון שייט, מאמן בדרך כלל צריך להתמודד עם 12 אנשים פחות או יותר. אז הטיפים הבאים מותאמים לסיטואציות כאלו.
לפני שאני חולק את סודותיי הכמוסים, בואו נקדיש רגע למחשבה על מה שאנחנו, המאמנים, מנסים להשיג. בעולם השייט, תפקיד המאמן נותר קצת שנוי במחלוקת, בין כלי במרוץ החימוש של הספורטאים, הכולל מפרשים חדשים, אנשי תחזוקה, סירת ליווי ומאמנים, לבין עוד בזבוז של כסף, ומי יודע איפה זה נגמר?
חלק מהשייטים מרגישים שזה בדיוק מה שהם צריכים, מישהו שימדוד עבורם זרם, יביא להם אוכל, ישמור על המפרשים והציוד הרזרבי, ויגרור את הסירה לאתר השיוטים ובחזרה לחוף. אבל זה לא הופך מישהו למאמן, זה תפקיד של מלווה.
בזמן שמארגני התחרויות מרוצים בדרך כלל מהימצאותם של המאמנים באזור השיוט, גם אם הם לא מודים בכך, וזאת בגלל שסירות המאמנים הופכות לצי הבטיחות של התחרות במקרה שמשהו משתבש. כל המאמנים יודעים זאת ומקבלים עליהם את האחריות לכך.
האומנות האמיתית באימון היא הרבה פחות מכאנית, היא יותר לכיוון חשיבה על בעיות שעדיין לא שמנו לב אליהן, יותר מאשר רק לעשות דברים.
בשורה התחתונה ועם כל הכבוד למטרה הסופית שהיא התוצאה,
כדי להוציא את הטוב ביותר מהשייטים ישנן שלוש נקודות עיקריות באימון

• ליצור אוויר שמדרבנת ומעלה את המוטיבציה של השייטים. גם כיחידים וגם כצוות.
• ליצור שינויים שיגרמו להם להיות יותר טובים ממה שהם עכשיו.
• זה חייב להיות כיף. גם בחוף וגם בים. לכולם. אתם יודעים למה אני מתכוון, לחוויה מהנה וכיפית.

הנה כמה מהטיפים שלי כדי להבטיח זאת...

1.אתה צריך ליצור סביבה נטולת אגו. אימון זה לא להגיד לאחרים מה או איך לעשות, וזה גם בהחלט לא "להרצות לילדים". תשובות ישירות או מתן 'הנחיות מלמעלה' לרוב לא משיגות את השיפור לאורך זמן. מנגד, תשובות שמגיעות מתוך 'המשפחה' לרוב מיושמות.
ניקח לדוגמה את סיכום האימון, עדיף שיהיה משוחרר ולא פורמאלי, ולא עינוי. יותר כמו שיחה מאורגנת כדי לוודא שהשייטים רגועים וללא מחומות ההגנה שלהם. זה יגרום לכולם להיות בעלי חשיבה פתוחה יותר. נסה ליצור אווירה שאומרת: " כולנו כמו ספוגים אשר קולטים את הידע המצטבר כדי שכל אחד יוכל ליישם אותו לטובתו ולטובת הקבוצה".

אפשרות נוספת היא ליצור סדרת כללים לסיכום:

• את האגו משאירים מחוץ לדלת. כולנו שווים בזמן הסיכום. אם אתה לא מסכים אם מישהו, אתה יכול להגיד את זה, אבל אתה חייב להגיד גם למה, אתה חייב לגבות את זה עם הסבר לוגי, לא אמוציונאלי, אלא אובייקטיבי. ותמיד תסיים אם תוכנית של: איך אנחנו הולכים להשתפר מחר בצורה ספציפית, עם נקודות ברורות לכל שייט.
• העבודה שלי, כמאמן, היא לדאוג שהסיכום יתקדם, לפעמים להנחות את הדיון, ולפעמים לא, אני מנהל את הסיכום לפי אותם כללים ותנאים שכולם חיים לפיהם.
• תזכיר לעצמך שזאת לא שיחה שטחית וחפוזה, אלא סיכום ולמידה. כאן התפקיד של המאמן הוא לדאוג שהסיכום יתקדם כל הזמן לכיוון הנכון.
• תכבד תמיד את התרבות של הקבוצה. לכל קבוצה שנוצרת יש תרבות ייחודית, צורת התנהלות שאפילו מגדירה אותם. חלק משוחררים, אחרים מתוחים כמו מיתרי גיטרה.     ל- Team New-Zealand  ו – Luna Rossa היו תרבויות שונות מאוד זו מזו. שתיהן נכונות, לפחות להם, וצריך להכיר בזה שמרבית הקבוצות שונות זו מזו ולכל אחת יש כפתורים שונים שיש ללחוץ אליהם כדי להוציא את המיטב ממנה. זאת לא שבלונה אחידה לכולם, וזאת עובדה מהחיים.

תהנה מהבדלי התרבויות, קח את הזמן כדי ללמוד להכיר אותם, תכבד אותם, ואל תנסה להיפטר מהם, אלא תנסה להשתמש רק בנקודות שאתה חושב שהן החזקות שלך כדי לגרום לשיפור.
קבוצת הדרגון ההולנדית שאני מאמן, שונה לגמרי מקבוצת ה-Melges 32  האמריקאית. שתיהן צוותי צמרת, שתיהן מסורות ושתיהן מאוד מאוד טובות. אבל אני משתמש בסטייל שונה בדרך האימון שלי איתן, מתוך כבוד להבדלי התרבות ביניהן.
זה כיף גדול להבין את זה, ואם לא תבין, זה פשוט יגרום לאימון להיות פחות אפקטיבי. ארחיק ואומר שרק מאמנים עצלנים, משתמשים בנוסחה אחת של ניהול או צורת אימון.
אם אתה תוהה, איך הוא יכול להיות "מומחה" בדרגון, מלגאס, קטמרן Americ’s  Cup עם כנף קשיחה באותו הזמן? התשובה הקצרה היא שרוב הזמן אני לא צריך להיות כזה. כל הידע והתשובות קיימים כבר בראש של כל אחד מהשייטים בקבוצה, אני שואל את השאלות שמוציאות מכל אחד את הידע הנחוץ בכל זמן. לדוגמה, אני עושה הצגת תמונות של מה שנקרא "אנחנו והם". זה כיוון המפרשים שלנו, וזה כיוון המפרשים של סירה אחרת מצמרת הצי בדגם. ושואל: "מה הם ההבדלים והאם זה טוב או רע"? כל זה משתלב ביחד כדי ליצור את הסיכום שאני רוצה.

2.תדע מה חשוב באמת ומה לא. זה המקום שבו הניסיון באמת נכנס לפעולה.
תזהה אילו דברים יעשו שינוי ומה יהיה בזבוז זמן. אתה יכול להשקיע שעות על גבי שעות בדברים שלא יכולים או לא יעשו שינוי. ישנם הרבה משתנים במשוואה: חוזקות וחולשות של שייטים ושל הקבוצה כולה, התחרות: אולי הדבר החשוב ביותר הוא כמה זמן יש כדי להתכונן לתחרות, האיזון בין זמן לבין השינויים שאתה מנסה להשיג הוא תמיד חשוב.
כמו שאתה כבר יודע, כל סיטואציה וכל תוכנית היא שונה, לכן האפשרות לקבל החלטות בהתאם למצב הנוכחי היא יתרון במקרים אלו. כאשר אתה מסוגל לזהות גם את היער וגם את העצים.

3.נצל את הזמן במים באופן טוב, מאוד טוב! תהיה סופר-יעיל, ותעבור מתרגיל לתרגיל במהירות. בזבוז זמן הוא רוצח מנטאלי לשייטים, הוא הורס את המוטיבציה.

זה בסדר לבלות פחות זמן במים אם יש הרבה עבודה בחוף. תצאו לים, תבצעו מה שצריך ותחזרו הביתה. שלוש שעות של פעילות בקצב טוב הם מספיק זמן. שייטים, ואנשים באופן כללי, טובים יותר באיסוף אינפורמציה מאשר שהם יודעים להשתמש בה, פחות זמן לאיסוף ויותר זמן לחשיבה איך להשתמש באופן הטוב ביותר בידע הזה, זה לא פחות חשוב.

4.מאמנים יודעים, או אמורים לדעת שאימון אפקטיבי הוא לא איך 'להראות' המאמן. למעשה, כשאתה מאמן ממש טוב, אתה משקיע את רוב הזמן מאחורי הקלעים, פשוט גורם לדברים לקרות. כאילו היה זה קסם. אם מאמן מצליח לעשות את זה ולהישאר בלתי-נראה, אז זאת היא מדליית הזהב של אימון.

5.לבסוף, זה כמו לתרגל פסיכולוגיה בלי רישיון, אבל לאחר שנים של ניסיון ולמידה מה עובד ומה לא, רואים שהבסיס הוא השייטים עצמם. צריך לגרות את המוטיבציה שלהם, ליצור אמון ותשוקה להיות הכי טובים שהם יכולים. זה לא רק בעבודה, בשייט או בבית-הספר, אלו החיים, זה מה שזה.